זה לא את. זה הפיד שלך.

ואם להיות כנות – לפעמים גם אנחנו.

כמה פעמים מצאת את עצמך גוללת בלי הפסקה, ובסוף מרגישה ריקנות, כיווץ בלב או ביקורת עצמית מוגזמת?

הסקירה האחרונה בתחום מראה את זה בצורה ברורה:

לרשתות החברתיות יש השפעה עמוקה על דימוי הגוף, הביטחון העצמי והרווחה הנפשית שלנו.

ככל שאנחנו מבלות יותר זמן מול תמונות אידיאליות של גופים “מושלמים”, כך גוברת תחושת חוסר שביעות הרצון מהגוף שלנו, החרדה סביב איך שאנחנו נראות – והערך העצמי שלנו נשחק.

וזה לא מפתיע.

המנגנון פשוט: אנחנו נחשפות שוב ושוב לאותו אידיאל, ואז משוות את עצמנו אליו – בלי לשים לב בכלל.

להיא שפלטרה את הצלוליט, או מחקה את האקנה בפוטושופ. לזו שהכניסה כ"כ את הבטן עד שנגמר לה האוויר, אבל… מה שרואים משם לא רואים מכאן…

השפעות ההשוואות (המודעות וגם אלו שלא) והחשיפה המוגברת לרשתות החברתיות, במיוחד כשאנחנו בשלב של גיבוש זהות (כמו בגיל ההתבגרות, או אפילו באמצע החיים כשמשהו מתערער) – חזקות פי כמה.

ומה שעצוב הוא שזה לא נעצר רק בדימוי גוף.

זה מחלחל פנימה. לתוך הערך העצמי. ההחלטות. מערכות היחסים. אפילו האכילה.

ולמה זה קורה יותר אצל נשים?

בגלל הציפיות. בגלל התרבות. בגלל שלרובנו מגיל צעיר לימדו שהערך שלנו מתחיל (ונגמר) במראה שלנו.

אבל הנה הבשורה הטובה:

יש מה לעשות,

קבלי משימת מסך קטנה – לילדה הקטנה שבתוכך:

תעצרי לרגע. תפתחי את רשימת העוקבים שלך.

בלי דרמה, בלי שיפוט, בלי רגשות אשם – תעברי עליה בעין אמיצה.

מי שם גורם לך להרגיש פחות?

מי כל פעם משאיר אותך עם טעם רע, או עם צורך “להשתפר”?

מי נראה לך שזורק עלייך מסרים סמויים של “את לא מספיק”?

תורידי עוקב. אפילו מאחת בלבד.

ותכתבי לעצמך משפט חדש:

“יש לי זכות לבחור את מה שנכנס לי ללב.”

כי בסוף, הפיד שלך הוא כמו הצלחת שלך – מה שאת שמה בו, זה מה שמזין אותך.

ואם הגעת עד לפה, סימן שאת מוכנה להכניס שינוי גם בפיד הפנימי שלך.

ויש לי בדיוק את המקום שיעזור לך לעשות את זה – ברוגע, בעדינות ובאהבה 🙂

Merino, M., Tornero-Aguilera, J. F., Rubio-Zarapuz, A., Villanueva-Tobaldo, C. V., Martín-Rodríguez, A., & Clemente-Suárez, V. J. (2024, July). Body perceptions and psychological well-being: a review of the impact of social media and physical measurements on self-esteem and mental health with a focus on body image satisfaction and its relationship with cultural and gender factors. In Healthcare (Vol. 12, No. 14, p. 1396). MDPI.‏